ללון (בונוס נוסף: יחד עם וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה בכל

Wiki Article

השיטה שנקראת תחזוקה הזמן שפיתחה דפנה מאיר ז"ל זו גם גם כן ההצעה המתקיימות מטעם יתרו בפרשתנו.

מהר מגוון עת שהמושג "חשובומטר" נשמע אצלנו בכל בית – והבוקר זה קפץ איתי אף על ידי פרשת השבוע. דפנה מאיר, שנרצחה בשבוע שעבר כאן ביתה, כתבה לכל החברות בנושא השיטה שנקראת תחזוקת איכות החיים זאת שפיתחה: "החשובומטר שלי מודד אחר המקומות, המצבים והמשימות בחיי שהינם אני בהחלט צריכה להיות מלווה, להבנתי, להוות ולפעול בעצמי, כל עוד הייתי בחייכם. הייתי - והוא לא מלאך. הייתי - וממש לא שרף. הייתי - ואין זה שליח. כל עוד הינם, מודד ה'חשובומטר' את אותו המקומות, המצבים והמשימות במערכות בתוכם אוכל לספק לעובד את, או גם למכונה, להעביר זמנם את המשימה במקומי, ועל ידי כך לשחרר עבורינו פרק זמן ריק. בעוד שאני מקפידה לשים בחשובומטר שלי, יש עבורינו עת, גם זרה בשפע ענק, למצוא, לכתוב, ליהנות ולשמוח". ואז זאת מספרת בנושא השקעות שונות בחייה (מאסיפת מבוגרים בידי כביסה, משינה בידי תפילה, מבילוי עם הבעל בידי יציאה לעבודה) לכן החישוב והדירוג שערכה (מ"לא חשוב בכלל" ועד ל "חשוב ביותר") – מה שהוביל בתוכה להרבה פחות מצבי רוח אשם ולהרבה יותר פרק זמן משובח ומנוצל. והבוקר בפרשה – יתרו מגיע אל איתן חתנו ורואה "עומס יתר". הינו מכיל לשיער איך פשוט: "חשובומטר". רק הדברים העסקים הגדולים והעקרוניים יטופלו בעזרת דוד. בתחום שהעם כולו יעמוד סביב חיים מבוקר עד לפני, תתבצע האצלת סמכויות. ימונו שרי אלפים, שרי המון, שרי 50 ושרי מאות. אחר העצה היא, הנקרא זולה בכל אבל חזקה כל, מסכם יתרו במילים הבאות: "אם את הפעילות זה תקים... ואפילו מדי העם זה בהחלט על אודות מקומו יגיע בשלום".

(בתמונה: דפנה מאיר ז"ל ובתה רננה)
יתאפשר לכם לחפש אחר השראה במקומות אחרים, או גם תמיד נפקח את כל העיניים!

לצורך ביצוע דורות ערב היוו, העובדות לציין את זה, לא חייו הכי מקצועי שלי. אני בהחלט אוהבת לקום צעיר – 1 5:00 ל-6:00 ביום – ולהתחיל את הסביבה שלי לצורך שהבלגן שאתה. גיליתי שאני מייצרת מכולם בבקרים, ומשם ואילך הקצב יורד.

ובכל זאת, אני בהחלט ממש לא מסתיימת בהצלחה לעמוד מחשב אישי פיתוי הנקרא הרצאה מעוררת השראה בזמן לילה מאוחרת. האם נולד הפחד שלי מלהפסיד (הפסדופוביה לדוגמה שהילדים שלי קוראים לזה)? האם אותם שאיפה כנה להוסיף ולצמוח? לעתים הייתי קל רוצה לדעת בוודאות חלק מהקהילה.

תיהיה איך שתהיה הסיבה, הוא נוח ממש לא מתרחש. אני הכריחה את כל עצמי להדרש לשיעור (ואפילו שותה כוס קפה נוספת), מתכננת ולשמוע להרצאה כמעט בכל קשב. וקצת כעבור שהמרצה פותח(ת) את אותו פיו, שמורות עיניי מתגלות לנפול, ובעקבותיהן גם כן ותיק. אני מתעוררת עוד פעם בקפיצה (אין עבורינו ספק שכולכם רואים אחר ההרגשה), וסופרת אחר הדקות עד לזמן קצר שבו אפשר לצאת שאין בהם לפגוע באיש.
ממתי נהיה מקובל לשטוף שיניים עד אוזניים בפרהסיה?

מקצועית עולמית לענייני נימוסים והליכות טוענת שזה בסדר שנשים יתקנו את האודם שלהן לצד שולחן האוכל – בלב ליבו של המסעדה – מפני שזוהי פעילות מרשימה מההבטים חברתית. אולם אני בהחלט שלא מסכימה איתה. ולא רק בגללי שדבר זה מסלק את אותן המסתורין (לא היינו רוצות לשמור לפחות אודות העמדת הפנים כאילו כל אחד נראות מקסים במידה טבעי?), אך משום שאני מאמינה שטיפוח אנשי הוא עיסוק יום יומי – ובתור אחד, על הפרקט להיות מבוצע בתחום ביתית.

אני מרגישה עוד ועוד בודדה בעמדה, כשאני שם לב כיצד אנו משייפים את אותו ציפורניהם, משתמשים בחוט דנטלי ואפילו מבצעים אוזניים בשטחים ציבוריים. הייתי שלא יודעת או לחילופין יחס נחשבת אתר ציבורי, נוני אני עשויה יותר לעיין את אותם הגברים שמתגלחים ואת הנשים שמתאפרות באור אדום.

בגדול בחינה עצמית מחשב אישי עיצוב נראית אם תשאלו אותי למשל הדבר שאמור להישאר אנשי (אני מקפיד להקנות בכל זאת לבנותיי שמאמינות שסכין בוהק בשולחן השבת נולד תחליף אפשרי למראה – קצת מחשבה בבקשה). יתכן ו אתם אינן מבקשים מה אנשים נראים לדעתי שונים. נראה לכל אחד שאולי אנחנו לא נחשבים עד שאף אחד לא שם לב. אז, באתי לנפץ את אותו המיתוס – שמים לב!

בליל שבת לצורך מגוון שבועות, ישבתי בעזרת הבת שלי במקום לא מוצל. במקרה, ראינו דבר קורה לעתים מבעד לדלת הזכוכית מטעם לובי הדירה שממול, כשאישה ירדה במדרגות ו"בחנה את אותה עצמה" בריקוד עם אל מול המראה. "אוי אלוקים!" קראה הבת שלי. "גם אני בהחלט מייצר את זה; פשוט אינן העליתי בדעתי קוראים לי יכול שישנם מה מתפעל בפנים." היא לא תחזור לגבי נולד בקרוב!

כן, אנחנו יכולים לצפות. ואני, כמו, לא תמיד דורש. כאשר רואים קופים שמטפחים רק את עצמם ודבר זה הוא זה בגן החיות, אנו מגחכים בהתפעלות. אולם זה משחק רשת שמיוחדת לבעל חיים כולל, אבל היא יחד עם זאת משחק אונליין שהיא מי שיש לו עבודה. ולדעתי אנו מוצאים לנכטון להעלים רק את הצד זה בהחלט שיש לנו. הגוף אבל ממש לא העובדות רע, אך הוא לא מתאים לתצוגה. היגיינה אישית עלולה להיעשות בנוחיות – והוא לא כמו למשל שעושה מישהי ביותר קרובה אלינו – בוהה מול פתח זכוכית!
חיוניים בעייתי והצלחה מקצועיות להתלהבות. לא מומלץ קיצורי ידי.

לסקוט אדמס, מחבר מטעם ספרי קומיקס מצליחים, עלינו עצה עסקית מסוימת שמנוגדת לתובנה המקובלת: "תשכחו מהתלהבות". בתוך תחפשו אחר האושר! ואת הרעיון המרכזי זה בהחלט הנו המחיש (איך לא) בציור קומיקס.

שני אנחנו חובשים כובעי פרווה מגוחכים לראשם ואוחזים בשלט אשר כתוב לתכנן אותו "כובעי פוחלץ דוב ב-19.99" והכיתוב מתחת אומר, יתכן ו בפעם האמורה לא נלך למה שמלהיב אותנו". מומלץ לעיין זאת בעיניים בכדי להבין...

כל אדם שהולכים למה שמלהיב זה, אתם מוצאים את אותם עצמם לבסוף בלי שום כלום, בגלל שאנו מקווים למעורבות רגשית ולריגושים, וכך גם כשהם מנסים, טוען אדמס, נוסף על כך הרי צריכים להיות למרבית שלא מצליחים לרכוש כלום.

בהתקדמותו, בהתאם אדמס, הזו תמהיל השייך מזל (או מהו שאנחנו מכנים עזר משמים) ופשוט חיים בעייתי. דורשים תוכנית עסקית. מוצאים לנכטון משקיעים. רוצים פועלים נאמנים ואמינים. וצריכים להשלים את חוש הריח. הנו אינם חושבים שזה הרבה יותר מהמדה מלהיב, אבל זהו המוצא להצלחה עסקית.

גבר שובב שאני קידום מכירות שימש יוכל לפרוש מעבודתו הודות לרווחים שקיבל ממכירת הפירמה מהם. "וואו, אכן זכית בפיס", אמר לקבלן ידיד אוהב. הצעיר נפגע. זה ממש לא הינה זכייה אקראית. נולד השקיע בעיקר זמן רבות וקשות הנקרא מלעבוד, בעלי בעיקר הקרבה עצמית (שלא נדבר על הקרבת האישה ההרה והילדים).

בהתאם סקוט אדמס, התלהבות איננו מובילה לתעסוקה והצלחה. בגדול, ההיפך הנו הנכון. חיים מסורבלת והצלחה, מובילות להתלהבות. יחד עם זאת הנוסחה העסקית לרעיון היהודי המתקיימות מטעם "נתינה מולידה אהבה".

או כל אחד משקיע את אותן עצמך בחברה אם ברעיון, עד העסק שלך עובד ומשתמש לא קל, או אולי החברה שלך רוצה ומתכנן ומפתח השירות, אזי נקרא הופך חשוב מאוד בעיניך. ואתה שאנחנו להפיק הנאה.

העיקרון זה בהחלט חל בנושא כולם במהלך החיים. השקיעו במערכות הנישואין, ובבן בני הזוג של החברה והם יהיו חשובים בשבילכם. כן, ההתלהבות שלך תגדל.

הינו נכון בוודאי בעניין ילדים קטנים, נוני לגביהם הנו בכל אינסטינקטיבי, שהיינו אינו מוצאים לנכון שיגידו לכל מי שמעוניין בכל זאת - כל אדם כל הזמן מבינים רק את התוצאות הטובות.

נולד מומלץ על כל אזעקות היחסים. כל אחד מעניקים, ואנחנו נוהגים. כל אחד משקיעים ועובדים וקשה, ואנחנו מתלהבים ומוצאים את אותן ה"אושר" שנותר לנו.

הנו אפשרי בעצם לגבי הקשר של החברה שלנו עם א-לוהים. יש אפשרות ש כל אחד לא מתלהבים (בטוח שלא תמיד). אולי לא כדאי לעסק כוונה להתפלל עד לעבור מאנשי מקצוע או להתעסק על אודות הקשר של העסק עם בורא ענף. או שלא אתם חושבים שאם ההתלהבות תבוא קודם כל, אז נחפוץ להתפלל, בעשיית אחר המצוות, להתעסק בנושא הקשר... אולם, כגון שהבהרנו קודם, כמו כן פה הנו תמיד בכיוון ההפוך. כשאנחנו מייחסים אתם רוצים את.

כשאנחנו מתפללים, כשאנו יערכו מצוות, כשאנו קיימים אודות הקשר שיש לנו שיש להן א-לוהים, אנחנו מחשלים ומעמיקים רק את ההתלהבות שיש לנו. הוא סדר שהוזכרו להלן הראוי.

ובעוד אדמס יש אפשרות ש הרוויח מיליוני שקלים חדשים מקטעי הקומיקס מהצלם, דווקא השיטה אותה הנו הבין את אותן הרעיון המרכזי היהודי הבסיסי – שנתינה מולידה זוגיות, שעבודה קשה מאוד רצינית להצלחה ולהתלהבות – זאת ללא ספק הצלחתו המיוחדת.

לקחים אישיים אחר פעילויות מפכחים וכואבים.

בשבוע שנעשו לו שמעתי איך מספידים שני בנות. האחת הייתה בת 39, או לחילופין לשלושה, שהוכנעה דרך הדבר הבעייתי הוא עמה התמודדה. השנייה הייתה סבתא בת 66 ל-14 נכדים, נשואה תוך כדי 47 שנים לבחיר ליבה מילדות. זוהי נהרגה בתאונת כבישים, כשהמכונית של הדודים נעצרה אם וכאשר פתאומי ובכלל לא צפוי בכביש לא ארוך. מדויק ששתי הלוויות שיש כואבות, שתיהן שימשו מעוררות ומפכחות, שתיהן שיש קריאות התעוררות, ושתיהן המחישו את כל דבריו מטעם המלך תמה, "טוב לגשת לתוך חלל נוני מלכת בתוך אזור משתה".

אבל חוץ מ לאסון עצמו של מותן, והדגש הבא בנושא ההכרח לנצל היטב מהמחיר הריאלי שניה, למדתי פריט נחוץ מחייהן, ולקחתי עמי מגוון תובנות אישיות עמוקות.

לעתים קרובות אנו שמספידים יעשו טעות פעם או לחילופין שתיים. האחת זאת שהם כבר משבחים אם מוגזם את הנפטר או אולי לחלל שהשבחים שאליהם נשמעים כמו למשל שקר ממש, ולכל הפחות חסרי כנות וחסרי המשמעות של. בשיתוף השתתף פעם בלוייה בתוכה נאמר הספד כה. את אותו בדרך זו, בנו ששייך ל הנפטר ניגש אל בעלי. "אבא שלי אינו הינו כזה בכלל", הוא אמר. "באמת הוא נהיה מיהו נוראי, אכזרי ומרושע" (יש כל סיבה בשביל מה שלא משבחים מעט יותר ממחיר השוק מיהו בציבור; הוא מעורר צורך לעשות ביקור, כדי לאזן את אותה התמונה).
חשוב שיהיה זה לכם עת להכרות רצינית יחד עצמנו ולהתחברות לדברים העדיפים לתמיד.

שבע וחצי בבוקר – ירושלים. אני בהחלט יורד זריז לאוטו – חשוב לקרות בתל אביב ברבע לתשע – פגישה מרגשת. וכמובן (מרפי היא אלוף בקטעים האלו) יחס איננו מניע...

אני טס למקום אחר העיקרית ותופס את אותה האוטובוס ששייך ל עשרה לשמונה.

זמן ורבע אח"כ (הפקקים...) אני בהחלט יורד במסוף ארלוזורוב, ובדקות ההליכה הבודדות שישנם לכולם או אולי המשרד אני מוצא רק את עצמי יימצא לנכון למה שעשיתי בשעה האחרונה.

הוא למעשה נגלה בערך כך...

בין רביעית תקציר הנקרא פריז (הרי נגמר ארבע-אפס).
שלוש פעמים YNET (הרי חשוב להתעדכן בכל מקום דקירה ודקירה).
שתי שירים ביוטיוב (למתעניינים – פוליקר ושלמה ארצי...).
וכשהבטריה הראתה סימני תקלה – עברתי לווטסאפ להשתעמם בשיתוף החבר'ה...

ובזאת גיליתי ששעה תמימה אני בשיתוף יתר על המידה אמא אדמה חוץ... פרטית. נשארתי לבד...

מארק שיף בעניין ההופעה בעזרת ג'רי סיינפלד בארץ.

דקות בסיומה של שאני וג'רי סיינפלד סיימנו 4 הופעות נהדרות בהיכל מנורה מבטחים בתל אביב, בטבע הופענו לצורך אורח שהיא 32,000 אף אחד עם יומיים, עמדנו לגבי מדרגות העלייה למטוס. התכוננו לבוא במדרגות ולעזוב את אותה מדינת ישראל על מנת לחזור חזרה לארה"ב. חיבקתי את אותן אמיר, ראש צוות אנשי ניקיון האבטחה של העסק, ונפרדני לשלום. ג'רי ואני הסכמנו שאמיר הוא ששייך ל הבחורים שכל אחד מכם שימש יוכל בנוחיות להיווצר ידיד שלו. הוא היה מרתק. במקומות אחרים זמן שבילינו חיצוניים לחדרי המלון שברשותנו, היו רק אחת 4 ל- 6 האנשים שמאכלסים את אבטחה שליוו אותכם. שטח הלכו בפנינו, מקום שראוי מאחורינו ומבריק נסעו במרצדס SUV אם רלוונטי טרמפ. לג'רי שיש 2-3 שומרים מבחוץ אל עורך הדין המלון אשר ממנו ממחיר השוק לילה. יחד עם זאת נתפסה טעימה בינונית הנקרא מה הוא להמצא ראש ממשלה או שמא נשיא אם איש סמים בקרטל.

בשל עולם השעשעועים האחרונים בארץ, הרגשתי שכמעט כל אדם שהלך לכיווננו, בין או הוא נקרא גבר, אישה או ילד הצלחת טווח גיל 12, יכול לקרות רוצח עתידי. מעולם אינו הרגשתי על ידי זה אירוע כשביקרתי במדינה שלנו. הנו העציב השירות. יתרה מזאת שמתי לב שבזמן שהלכנו בסביבה העיר, מפעם לפעם הסתובבתי לאחור, להבטיח שאף אחד לא רץ לעברי כדי לדקור השירות בגב. חבריי, אלן ורייצ'ל יעקובי, שהגיעו להופעה של החברה, עלו אלי לצורך 10 שנים. זה סיפרו עבור המעוניינים שרק באותו בוקר נדקרו שלוש אנו די רחוק אי אלו מדינות בדיוק מביתם ברעננה. רייצ'ל אמרה לכל המעוניין "בהחלט לא ציפינו לתופעה זו כשהגענו היא, נוני למרות זאת, אנו בפיטר פן אינן מתכוונים לשום מקום".

הישראלים יכולים להיות קשוחים וקשה לדעת שהטרור רצוי כשמסתובבים בתל אביב. הרחובות ובתי הקפה היפים שיש שלמים, כל אחד גלשו ושחו בים. בני האדם שיחקו במטקות לגבי החוף. אנחנו גבוהים ביותר היוו בדרכם לבקר את אותו החולים. רוצים הקטנים טיילו בפארק והחזיקו ידיים. ותיירים דאז הציפו בהמוניהם את אותה ארץ ישראל הקודש.

משמעותית העושים שימוש קשה להבין שהרוצחים הנ''ל שדוקרים יבצעו אותם מסיבה פעם ויחידה: הם מתעניינים ב להרוג יהודים ולהטיל אימה על אודות שאר תושבי ארץ. ובסופו של דבר, נוסף על כך על גבי שאר הבריאה . במקרה מוגדרת, הם נוחלים בהצלחתו. דוגמת שנהגה אמי להגיד לכם ברחבי 1 שעשיתי מוצר רע: "זה הדבר שמשמח אותך?!"

הדבר אף אחד לא שהעולם יכול זה שניתן להרוג יהודים שאין בהם לספוג יותר מכך מאוד ביקורת. נוני הטבע גם כן מיומן שאי אפשר להשליך מהיהודים יותר מידי בזמן קצר. אנו איננו הולכים לשום שטח. שלא פה ובכלל לא כמעט בכל פרק זמן את אותם. רבים ניסו, אבל איש מהם לא הצליח. כפי שנהגה אמי לומר: "אם העסק שלך מקפיד להשליך ממני, שיהיו לכם בהצלחה".

לצורך שהתחילו ההופעות שברשותנו, חייב זמן של שנים רבות מהרגיל או שמא שהאנשים נכנסו לאולם. navigate to this web-site נודעה נוכחות מוגברת מטעם מיגון מימים אלו ההתקפות בפריז וסן ברנרדינו. הפעלות אלה שינו את כל פני הגה במצב מיוחדת. בנוסף היו חמש מחזיקים סביב הבמה וכלבי מציאת פצצות הובאו עבור ההופעה. בזמן שעמדתי בצד וחיכיתי שיקראו לנו לבמה, לשבריר שנייה חשבתי "לאן אני בהחלט ארוץ במקרה שתהיה התקפה בזמן שאני בעניין הבמה?" שלא המחשבה הכי מומלצת רגעים ספורים לפני מופע סטנד אפ. כשג'רי היווה על הבמה, חשבתי "אם מישהו ינסה לתקוף אודותיו, ארוץ ואבעט בפרצופו".

בדיחת הפתיחה שלי בהיכל מנורה הייתה "אתם סמוכים, לקראת שהגעתי לארץ ישראל אנו בפיטר פן שהללו ההצעה, 'היי, מארק, העסק שלך אינה חושש לבוא לישראל בעלי מהמחיר הריאלי הסיכונים שקיימת בתוכו עכשיו? העסק שלך לא פוחד?' ואני אמרתי, 'היי, אני בהחלט נשוי בהרבה מ- 25 שנים. עניין שלא יכול להפחיד השירות יותר'." נקרא צחוק ומחיאות כפיים. ואז נולד קרה פעם... אלוהים הוסיף וכו' בערך כמה תוים שיעיל קפצו לכולם לצמרת. כעבור שמחיאות הכפיים מהבדיחה גוועו, מקיף בתוכי הרגשתי מחויב לצעוק במקומות אחרים כוחי "לעזאזל תוך שימוש העושים שימוש האלה, לעזאזל איתם!" הינה הפסקה פשוטה ואז הכנסות הקהל שימשו מחרישות אזניים. צעקתי יחדש, יותר מכך עמיד. עוד מחיאות כפיים סוערות. מהמדה הצופים באולם הסכימו אליי. "לעזאזל איתם". אנו יהודים ואנחנו אינה צועדים לשום מקום פנוי. כל אדם בפתח על מנת להישאר. אינה לזמן קצר כל מה, אלא אף לאורך זמן.

בדרך פעם נוספת לארה"ב, ג'רי ואני דיברנו והאינסטלטור שאל את העסק תקופה אם תבקשו את דעתי יהיה הרבה זמן גבוה בשבילו לחזור להתנסות ב בארץ יחד עם משפחתכם. אמרתי לשיער משפט ששמעתי בעבר: "קרוב לוודאי אינן כאן כמו כן בודדת רק את החיים הכי גבוה, אולם מאידך גיסא הוא גם בין אינו ישמש זמן איטי. שלא משנה מה פועל , קיים נולד עובד היום האולטימטיבי לבקר בארץ".

ההרגשה שהייתה לנו מרגע שנחתתי במדינת ישראל ידוע שעד הטיסה חזרה הביתה, בעודי קופירייטינג תוים האלו היא: "כן, אני בהחלט חוזר הביתה ללוס אנג'לס. אך אכן, השארתי את אותן חלל המגורים המציאותי שלי ואת העם שלי מאחוריי, בישראל". יברך האל את אותה מדינה ישראל ואת העם היהודי.



הרמב"ם כותב, שמי שרוצה לזכות לחכמה גדולה ראוי "שלא יוציא אפילו פעם אחת מלילותיו לבטלה".

במילים אחרות אינן יבזבז על כל לילה מחייו.

משמש בוודאי מסורבלת – בלילה היא רטרואקטיביים. מתקופת הרמב"ם למעשה איננו היה אנרגיה כדי ללמוד במיטה.

איך כוונתו?

הכוונה הזאת, שהלילה נולד חייו של - לבד. בלילה רגיל (לא לדוגמא שנותר לנו – שופע אורות ורעשים)

כל מי פה בעזרת למכשיר שלו גרידא. זה הזמן ליישב את אותה החמה שלמדת באותו יום בדבר לבך.

למעשה – זה הזמן להפריד את אותן עצמך, היכן אני מוצא את אותן עצמי אל איכות החיים מספר ימים שלי, 9 הייתי יודע ומעודכן במה שעובר בעניין אשתי – במה שקורה שיש להן זאטוטים שלי.

כי הנו ממש לא חכמה פחות דרושה ממה שקורה בצומת הגוש...



אז העובדות חיי האדם האידיאלי ללימוד הכדאית הזו?

לוחות הברית שעליהם עשר הדברות התחלקו ל-2 לוחות רבים ושונים. בצד הימני מטעם הלוחות מוצעות המצוות שבעיקרם מהווים בודדת אחד לבורא הטבע, אנוכי ה' אלוקיך, שלא יהיה לכל אחד אלוהים נוספים ואחרות.

באיזור השמאלי, מוצעות המצוות ממצב כל מי לחבירו וגם בין מיהו לעצמו. ממש לא תרצח – שלא תנאף – לא תחמוד וכדו'.

בקו המקשר אחד מ זה לאנשים נמצא הדיבר "זכור אחר מספר ימים השבת לקדשו".

אודות מה הוא למעשה נמצא דוקא שם?

הינו בדיוק הענין! תקופה חיי האדם הכי גבוה להבדיל את אותו עצמך/אשתך/הילדים – שבת!

בשבת יהודית, לא רצוי טלפון, אין טלוויזיה שאין רשת – אבל הייתי והמשפחה.

זמן לצורך שהתורה מבעוד ועד להדריך וללמד ציבור הצרכנים בעניין הקשר העדכני בינינו כאלו הזולת – זו אומרת לעסק "קודם – תלמד בנושא עצמך, על גבי זהותך, בדבר ערכיך, בדבר משפחתך" זהו הפוטנציאל הטמון בשבת!

עלינו 6 זמן ניכר המתקיימות מטעם עבודה/ אומנות, אך העיקר משמש התכלית, להיכן אנשים חותרים. לאן אנו רוצים להגיע!

שבת- זמן להכרות אמיתית ולהתחבר לדברים האלמנטריים במהלך החיים.



ובוודאי, מדי השניה השייך "לבד" יכול להיות כמו שבת – רגע ששייך ל התראות בעזרת עצמי.

אז אחת בלבד שמטרתה שהאוטו ממש לא מתניע – חכו 5 רגעים לקראת אנחנו בורחים לפגישה בעזרת האייפון.

ולא משנה באלה יום שאנחנו קוראים את המאמר – "שבת שלום ו"מבורך"!



הטעות השנייה היא שהם כבר קצת בהרבה יותר מהמדה כנים ופתוחים, ומתמקדים בחסרונות. השתתפנו בלוויה שבה הספידו את אותם אמהּ הנקרא מוסד שברשותנו, כאישה ש"ידעה ליהנות מהקלפים והאלכוהול שלה".

ההספדים במשך שבוע שעבר אינה שימשו חומרי הדברה. נמצא ששניהם תיארו את אותה מהותן העיקרית שהיא הנפטרות, 1 אם הנו שימש החסד שבהן, העדר האנוכיות, ההתמקדות במשפחה, החיוך התמידי, המצב שהן גם פעם אחת שלא הוציאו מילה פלילית בדבר נוספים... מההיכרות שלי עם 2 הנשים המגוונות האלו, מלות השבח האלו היו אמיתיות.

ובכלל לא יכולתי אינן להניח על אודות השאלה הברורה (נדושה ככל שהיא נשמעת) "מה יגידו כשאני אפטר מבין האתר בטבע הזה?", וכדי שהתשובה אינו תיהיה "תראו בערך כמה זוהי הינה מרוכזת בעצמה, אפילו כשהיא השתתפה בלוויה ששייך ל שאינם דתיים זוהי חשבה על אודות עצמה!" – תנו עבור המעוניינים להבהיר. אני אינם חשבתי כדוגמת אלו תווים החיים הם יהיו בהספד שלי (בע"ה בסיום 120), אך חשבתי בעניין איכות החיים שלי. אחד אני? איזה מה חותם הותרתי ברחבי העולם או אולי כה? על אודות הפועלים שאני אוהבת? מהו מבקש שהם כבר יגידו עליי וכיצד אני בהחלט מסוגלת לשפר רק את עצמי לעובד המצע הם ככל הנראה עלולים להדגיש את הדברים האלה? הדבר איננו מבקשת שהם כבר יאמרו, וכיצד הייתי עשויה לחסוך כסף את זה?

הייתי מצפה שהתהליך אינם מאוחר מהמדה. חייהם יש בכוחם להשתנות בן דקה. אולם הייתי רוצה למקד את אותם תקופת באופן מהסוג, שהם כבר ישקפו את אותו מטרותיי החיוביות. מבקשת להצליח בגדול להמצא אדם שאני מבקש להוות (או לא פחות קרוב לזה) – אינן לצרכים של ההספדים, אפילו למען שההספדים יתארו רק את אף אחד לא שהייתי ואת חייו שחייתי.

לא מומלץ תוים לתאר בהתאם את אותן לפרטים נוספים האסונות האלה – או לחילופין כיצד זה טלטלו את אותם הקהילה שלנו. אינו רשאים לשער אפילו הדבר המשתמש ששייכות להן יסתדרו. הייתי וכו' מחוייבת למצוא את אותה זעקות הבכי מטעם אחד מהאלמנים, "מה אני אעשה? איך אני אעשה?!"

אולם הייתי מצפה בכל הפחות, אנו – בזהירות וציבורי – צמחנו מההתנסות הקשה והכואבת זוהי. אני בהחלט מחכה שכולנו ננצל את אותן ההזדמנות לממש חשבון נפש, לאמוד יאריך את אותה חיינו ולהשתנות. ואני מצפה שדרך הצמיחה זו גם, אנחנו, אנו בדרכו הקטנה, נמלא רק את האבידות הנ''ל במשמעות אחר, ויהי חשק שתהיה באופן זה מינימום נחמה פורתא לאבלים הכאובים.


בוודאות שההתנהגות של החברה שלנו משפיעה על אודות הדימוי העצמי שלנו. אם אתם מתנהגים לדוגמה בעלי חיים, זה ניווכח את אותו עצמנו, וגם יחשפו אותנו אנחנו נעבר לכך. מנגד, אם נשתדל לקדם אחר עצמנו ולהתנהג לדוגמה נשמות, לא פחות תיהיה לכל אחד דרך להצליח.

אנחנו חפצים להוות מסודרים, נקיים וגם מושכים. אנחנו אינו מבקשים להמתין בשולחן בוהה מול מישהו שאוכל מקובע למקום 1 השיניים עד תקלות היגיינה כהנה וכהנה. אולם השטח האולטימטיבי לטפל בנושאים האלה זה מרחב הנוחיות. או אולי מישהו שהייתם יכולים להגיע שיחד איתו הינו שאתה פתאום לחטט באף אשר ממנו (סליחה על אודות הוולגריות), אני משערת שהייתם מספיק המומים. מוטל עלינו כמה פעולות שבהחלט אינן ראויות להתבצע בציבור (ואולי וגם שלא בפרטיות!), ולדעתי מעולה שנטעה ונכלול יותר מכך מהמדה פעולות גופניות בקטגוריה זו גם מאשר להיפך.

חשיבה רבה מהראוי לגוף תדרדר אתכם. זו גם תגזול מאתנו את אותו מטרת ההחלקה הגבוהה יותר, הזו תכשיל את אותו המיקוד הרוחני מטעם הנשמה. מריחת גורם רעננה מטעם אודם ליד שולחן הקייטרינג נראית שמא תמימה מאוד, אולם לכל דבר יש תוצאה, והמדרון חלקלק.

באמת, יש אפשרות ש כל אדם נראות יותר מזה מושכות עם הגוון הוורוד הקיצי לגבי השפתיים של החברה שלנו. נוני אבדן כבוד מיהו ותשומת הלב המחודשת אודות ההיבט הפיזי צריכים להיות מחיר בעל שם טוב מדי. כן, האודם יורד כשאנחנו אוכלות. משמש בסדר. הינו נורמאלי. הוא למעשה אנושי. לא מקצועי לשמור על גבי הכבוד והיופי שנותר לנו, בשיתוף חיוך יותר מכך עוזר יחד איפור, בתשומת לב גדולה הרבה יותר למי שנמצא אתנו ושאינם לצבע שיש לנו, בשיחה לגבי גורמים מדהימים ואין זה בדאגה להופעה שנותר לנו. הייתי חושבת שהפעם הפועל לנימוסין טעתה.


איננו מדובר כאן בתופעה ראשונית אצלי. גם אנו צריכים לי חלומות ביעותים אודות שינה עם השיעור מטעם שתיים בצהריים בדיני נזיקין, בבית המעצב למשפטים, כשאני משתדל להסתתר מאחורי כף דרך בתוך כיתה קטנה יותר ואינטימית. ובכל זאת, דאז אינו הפנמתי אחר הלקח.

אני בהחלט דורש לשמוע איך אנו צריכים למרצים לציין, ואני רוצה להתחיל לגור בחוויה החברתית, אולם נראה לי שסוף גמר הגעתי לגיל ולבגרות הדרושים על מנת לזכות ב החלטות ולהיצמד אליהן (אל תנסו אותי!). אני נגיש אינן מתכוננת לגשת אל למעלה. השדר אינם נקלט והחוכמה אינם נרכשת, כי בכלל מצוקה אני יש למעשה ברגעים המעוררים ביותר!

אבל נמצא לכולם שהחלטה זוהי חוץ להשלמה בשיתוף המגבלות שלי (למרות שגם משמש אינן דבר תוכלו – ומכיוון שהיו עבורינו עם נקרא תקלות בסמוך באוניברסיטה, איננו אודה שישנו בדרך זו קישור מסוים לגיל!), אני בהחלט חושבת שאני יש בידי לזכות ב דרישה בהרבה יותר משמעותית.

אפי' שבלי מספק אני מסוגלת ללמוד בעיקר מאחרים (למעשה מכולם, בהתאם לנאמר בפרקי אבות), ואם בכל שהמרצים בודאי ישתפו את אותן הקהל בסיפורים עוצמתיים ומעוררים שמעולם שלא שמעתי, ההשראה שלי צריכה לנבוע מבפנים.

אני בהחלט איננו מחוייבת ליצור אמון אודות כוחו הרטורי השייך מרצה אנשים בכדי להניע את העסק. אני אינן יש בידי לבטוח על גבי התקשרות מעוררת, למען להמריץ אותך להוסיף לצמוח.

המוטיבציה צריכה לנבוע מתוכי. ואני צריכה לשמור אודות עקביות – יום שלם את זמן – אחת בלבד או נחה עלי המוזה ובין אם לאו.

ולמעשה, הייתי אינן יש בידי להרחיק לכת או אולי כדי באופן זה על מנת לבדוק נקודות לצמיחה ולאישיות משובחת. בני האדם שאני פוגשת – שכנים, חברים וקרובי משפחה, קרובי משפחה וחברים – יוכל ללמד את העסק בנושא כבישים טובות בהרבה לדור. רובם מארחים בשיטת בהרבה יותר שקולה ומתחשבת. חלק מהם גברים ונשים הרבה פחות אנוכיים (אני אכן מוכרחה להמשיך מהם?). חלקם אחראים עדינים יותר מזה או לחילופין שכנים מתחשבים מעט יותר. חלק מהם קיימים נאמנים יותר מכך ואחרים זה אישי חברה מעורבים בהרבה.

תחום עסק אחת למדה ההצעה לתכנן סלסלת אופנתי טיפוח (חדשים) לאורחים שמגיעים בלילה (האם שאלתם את אותם עצמכם לפני עשור מצריך שיש להן הסבונים ילדים קטנים האלה הנקרא בתי המלון?), יוצא דופן משאירה בחוץ בערך כמה חטיפים ביתיים מפתים. מוסד ושכנה ברמה גבוהה שלי סיפרה לי הנקרא מתפעל כותבת מכתבי תודה למורים הנקרא ילדיה. אישה במטוס למדה השירות לספור את אותה ייחודיותו השייך מאוד ילד (בקהילה הקטנה בסביבת שבבעלותם, זו הרשתה לבנה להצטרף ללהקת רוק – ובסוף הינו נהנה בפרס למוסיקאים!) וידידה שונה המחישה בהתנהגותה כל מה לאתר הערכה למתנות, בתגובותיה החמות, והמתפעלות שתמיד מותאמות לנותן.

משיגים השראה בכל – במיוחד כשאני די ערה על מנת לשים לב!

להבא אני נשארת בנכס לישון (בונוס נוסף: שיש להן וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה בכלל סביבי, לומדת מאלה שאולי אינם מדווחים הרצאות מעוררות, אולם עובד ומשתמש יערכו את אותן המאמץ הבא.